המיומנויות של העתיד: כך תכינו את העובדים (ואת עצמכם) לשוק העבודה העתידי

האם העובדים שלך מוכנים לעתיד – או רק לעבר?דו"ח "The Future of Jobs 2024" של הפורום הכלכלי העולמי ממפה את מיומנויות הליבה של העשור הקרוב, ומציע נקודת מוצא לארגונים שרוצים להישאר רלוונטיים בעולם שמתעדכן בקצב מהיר יותר מהכשרות פנים-ארגוניות.

המסקנה העיקרית: לא הידע משנה, אלא היכולת ללמוד, להתאים את עצמנו, לחשוב מחדש ולשמור על קשר אנושי בתוך עולם טכנולוגי. המיומנויות החשובות ביותר הן דווקא אלה שפעם נחשבו "רכות" – ועכשיו הופכות לבסיסיות.

חשיבה יצירתית, חוסן פסיכולוגי ואוריינות טכנולוגית: המיומנויות המובילות של 2030

בראש רשימת המיומנויות שמקבלות תנופה מחודשת נמצאות חשיבה יצירתית, גמישות קוגניטיבית, חוסן והתמצאות טכנולוגית. ככל שהבינה המלאכותית תחליף תהליכים שגרתיים, נזדקק לבני אדם שיעשו את מה שהאלגוריתמים לא יכולים – לזהות דפוסים חדשים, להמציא פרשנויות, ולהגיב בגמישות לסביבה משתנה.

לשם כך נדרשות גם יכולות הסתגלות (Pulakos et al., 2000), גם חשיבה פתוחה (Runco & Acar, 2012) וגם מוכנות ללמידה תמידית – לא כדי לצבור ידע, אלא כדי לעבד אותו אחרת.

כיצד מתרגלים?

• משלבים בעבודת הצוות תרגילים שמדמים קבלת החלטות בסביבה לא יציבה.

• מטפחים תרבות ניסוי שבה כישלון מהיר נחשב ללמידה מהירה.

• מעודדים הכשרות מיקרו בטכנולוגיות חדשות (AI, ניתוח נתונים, אוטומציה).

  
  

למידה מתמדת, הקשבה והשפעה: ממנהיגות פורמלית להשפעה מבוססת מיומנות

הדו"ח מדגיש את המעבר ממנהיגות פורמלית להובלה מתוך מודעות עצמית, אמפתיה ויכולת הקשבה. סקרנות, למידה לאורך החיים והשפעה חברתית נמצאות כולן בקבוצת המיומנויות שיזכו לעלייה חדה עד 2030 – בעיקר משום שהן יוצרות חוסן צוותי, מייצרות אמון, ומשפיעות על שימור עובדים.

על פי Deci ו-Ryan (2000), מנוע הלמידה האפקטיבי ביותר הוא סקרנות פנימית – אך כדי שזו תתממש, על הארגון לאפשר לעובד לבחור, לתרגל ולהתנסות.

כיצד מתרגלים?

• משיקים יומני רפלקציה אישיים (מה למדתי השבוע, מה גרם לי לחשוב אחרת).

• בונים מנגנוני פידבק הדדיים שמטפחים הקשבה פעילה ולא רק ביצוע משימות.

• מציעים חונכות הפוכה – צעירים שמלמדים ותיקים, ומפגישים בין עולמות תוכן.

  
  

דיוק, כתיבה בסיסית ושליטה ידנית: פחות קריטיים מבעבר – ועדיין חשובים

בצד השני של המפה נמצאות מיומנויות שבעבר היו קריטיות – יכולת כתיבה טכנית, שליטה בפרטים קטנים, קריאה מדויקת – שכיום נסמכות יותר ויותר על מערכות תומכות. לא מדובר בוויתור מוחלט, אלא בהבנה שהן אינן מבדלות עוד, אלא מהוות תנאי מינימלי.

במקום להשקיע בהעמקה ביכולות אלה, נכון יותר להשקיע במטה-מיומנויות: היכולת להסביר רעיון, לנסח מסר, לבחור את הכלי הנכון ולא רק "לדייק".

כיצד מתרגלים?

• משלבים תרגול של Storytelling ארגוני – לא רק מה עשינו, אלא מה המשמעות.

• מחליפים הדרכות טכניות קלאסיות בכלים מבוססי AI (כגון Grammarly או Notion).

• בונים צוותים הטרוגניים שמאפשרים חיפוי הדדי בין מיומנויות טכניות ואסטרטגיות.

מיומנויות מתפתחות: אחריות סביבתית, סייבר, חוויית משתמש – שכבת העתיד

תחומים כמו קיימות, עיצוב חוויית משתמש ואבטחת מידע נמצאים בעלייה מתמדת – גם אם אינם מוגדרים כליבת התפקיד של רוב העובדים. ארגונים חכמים לא מחכים שהמיומנויות האלו יהפכו לחובה – הם מתחילים להטמיע אותן עכשיו.

היכולת לקרוא מגמות מתהוות ולבנות בתוך הארגון תשתית למידה סביבן היא יתרון תחרותי – לא רק בטכנולוגיה, אלא גם בזהות ערכית.

כיצד מתרגלים?

• בוחרים "שגרירים" פנימיים לנושאים מתפתחים, ונותנים להם להוביל תהליכי למידה.

• משלבים נושאי קיימות, גיוון או פרטיות מידע בפרויקטים קיימים.

• מציעים קורסי מיקרו שמנגישים תחומים חיצוניים בצורה רלוונטית לתפקיד.

  
  

שורת הסיכום: לא רק לדעת, אלא לדעת ללמוד

המיומנות הכי חשובה של 2030 היא כנראה לא אחת מהמופיעות במפה – אלא היכולת להתעדכן בה כל כמה חודשים.עובדים שידעו להישאר לומדים, סקרנים, בוחנים ומשתנים – הם אלה שיובילו גם את עצמם וגם את הארגון קדימה.

במציאות שבה לא נוכל לחזות את המקצוע הבא, הדרך הנכונה ביותר להיערך אליו היא לפתח מערכת הפעלה גמישה: אחת שיודעת להסתגל מהר, לשתף פעולה, לחשוב ביקורתית – ובעיקר לא לפחד ללמוד מחדש.

מקורות:

• Deci, E. L., & Ryan, R. M. (2000). The "what" and "why" of goal pursuits: Human needs and the self-determination of behavior. Psychological Inquiry, 11(4), 227–268.

• Pulakos, E. D., Arad, S., Donovan, M. A., & Plamondon, K. E. (2000). Adaptability in the workplace: Development of a taxonomy of adaptive performance. Journal of Applied Psychology, 85(4), 612–624.

• Runco, M. A., & Acar, S. (2012). Divergent thinking as an indicator of creative potential. Creativity Research Journal, 24(1), 66–75.

• World Economic Forum. (2024). Future of Jobs Report.