שנה בלי עבודה: האם הגיע הזמן להוריד את ציפיות השכר?
חיפוש עבודה שנמשך חודשים ארוכים מעלה לא מעט שאלות. האם ציפיות השכר גבוהות מדי? האם כדאי להתפשר על תפקיד פחות בכיר? ומה יחשבו מגייסים על הפער שהולך וגדל בקורות החיים?
בעבודה שלי עם מחפשי עבודה אני נתקל בהתלבטויות האלה לא מעט. לפעמים יש הצדקה לשנות את ציפיות השכר, אבל לפני שעושים זאת כדאי להבין מה באמת לא עובד בתהליך החיפוש.

האם פער תעסוקתי באמת פוגע בסיכויים?
מחקר של Kroft, Lange ו-Notowidigdo משנת 2013, שהתבסס על שליחת קורות חיים פיקטיביים למשרות בארה"ב, מצא שככל שתקופת האבטלה מתארכת, הסיכוי לקבל פנייה לראיון יורד. עיקר הירידה במחקר התרחשה במהלך שמונת החודשים הראשונים.
המשמעות היא שלא נכון להתעלם לחלוטין מפער תעסוקתי. מצד שני, המחקר לא אומר שהניסיון המקצועי של המועמד שווה פחות או שהפתרון הוא בהכרח להוריד שכר.
לכן הייתי ממליץ להיערך להסבר קצר על התקופה הזאת, ובמקביל להקפיד שקורות החיים יציגו בבירור את הניסיון וההישגים הרלוונטיים לתפקיד.
לפני שמשנים ציפיות שכר, בודקים את החיפוש
לא כל חיפוש עבודה שנתקע מצביע על אותה בעיה.
אם שלחתם עשרות קורות חיים ולא קיבלתם כמעט זימונים, כדאי לבדוק את מידת ההתאמה למשרות ואת הדרך שבה הניסיון שלכם מוצג.
אם אתם מגיעים לראיונות אבל לא מתקדמים, ייתכן שכדאי לעבוד דווקא על הצגת ההישגים, ההכנה לראיונות או הדרך שבה אתם מסבירים את ההתאמה שלכם לתפקיד.
מחקר מטא-אנליטי של Liu, Huang ו-Wang משנת 2014, שבחן 47 התערבויות לחיפוש עבודה, מצא שתוכניות ששילבו פיתוח מיומנויות, הצגה עצמית, הצבת מטרות וחיזוק המסוגלות היו אפקטיביות יותר בהשגת תעסוקה.
כלומר, יש ערך לעבודה ממוקדת על תהליך החיפוש ולא רק להגדלת מספר הפניות.
מתי נכון להתפשר על השכר?
אני לא רואה בירידה בשכר כישלון מקצועי. לפעמים מדובר בהחלטה הגיונית, במיוחד אם התפקיד מאפשר להתפתח, להיכנס לתחום חדש או להתמודד עם צורך כלכלי.
אבל כדאי לבחון גם את ההתאמה לתפקיד עצמו.
מחקרם של Kristof-Brown ועמיתיה משנת 2005, שסקר 172 מחקרים, מצא קשרים בין התאמה של אדם לתפקיד ולסביבת העבודה לבין שביעות רצון, ביצועים ועמדות כלפי העבודה.
המחקר לא בחן ישירות החלטות על ירידה בשכר, אבל הוא מחזק את החשיבות של בדיקת ההתאמה המקצועית ולא רק את גובה ההצעה.
לפני שמקבלים החלטה, כדאי לשאול האם התפקיד מקדם אתכם, מה תוכלו ללמוד בו והאם השכר המוצע מאפשר לכם להתנהל כלכלית לאורך זמן.
תרגיל פרקטי: להבין איפה החיפוש נתקע
קחו את המשרות שאליהן פניתם בחודשיים האחרונים ובדקו:
לכמה משרות פניתם וכמה מהן התאימו לניסיון שלכם?
כמה פניות הובילו לראיון?
באילו שלבים נעצרתם?
האם חזרו פידבקים דומים?
האם השכר היה בכלל חלק מהסיבה לדחייה?
עכשיו בחרו דבר אחד לשנות. למשל, למקד את קורות החיים לקבוצת תפקידים מסוימת, לשפר את הצגת ההישגים או להרחיב את הפנייה הישירה לאנשי מקצוע ומנהלים.
לאחר כמה שבועות בדקו אם חל שינוי בתוצאות.
סקירה מחקרית של Wanberg משנת 2012 מדגישה את חשיבותן של רשתות קשרים ושל פעילות חיפוש עבודה בתהליך החזרה לתעסוקה. היא גם מתארת את ההשפעות הפסיכולוגיות של אבטלה, שכדאי להביא בחשבון כאשר מקבלים החלטות תחת לחץ.
ומה לגבי הערך המקצועי שלכם?
אחת הנקודות שאני מקפיד עליהן בליווי מחפשי עבודה היא ההבחנה בין הערך המקצועי שלהם לבין התוצאות שהם מקבלים כרגע בשוק.
אפשר להיות אנשי מקצוע מצוינים ועדיין להתקשות למצוא עבודה. השוק משתנה, התחרות גדלה ולעיתים גם הדרישות של המעסיקים משתנות.
לכן כדאי לדעת להסביר מה עשיתם, אילו בעיות פתרתם ומה הייתה התרומה שלכם בתפקידים קודמים.
זו גם הזדמנות לבחון תפקידים נוספים שבהם הניסיון והיכולות שלכם יכולים להיות רלוונטיים, גם אם הם שונים מעט מהתפקיד האחרון.
איך אני יכול לעזור?
בתהליכי הליווי שלי אנחנו עובדים על זיהוי חוזקות והישגים מתוך ניסיון מקצועי אמיתי, מיקוד תפקידים, שיפור קורות החיים ופרופיל הלינקדאין ובניית אסטרטגיית חיפוש מותאמת.
המטרה היא להבין מה מעכב את החיפוש ולבצע שינויים ממוקדים, במקום להמשיך באותה הדרך ולקוות לתוצאה אחרת.
לסיכום
שנה בלי עבודה היא בהחלט סיבה לבחון מחדש את אסטרטגיית החיפוש, אבל היא לא בהכרח סיבה להוריד את ציפיות השכר.
לפעמים צריך להתגמש, לפעמים לשנות את סוגי התפקידים שמחפשים ולפעמים פשוט לשפר את הדרך שבה מציגים את הניסיון המקצועי.
הייתי מתחיל מבדיקה של מה שלא עובד, ורק אחר כך מחליט על מה נכון להתפשר.
מקורות אקדמיים
Kroft, K., Lange, F., & Notowidigdo, M. J. (2013). Duration Dependence and Labor Market Conditions: Evidence from a Field Experiment. The Quarterly Journal of Economics, 128(3), 1123–1167
Liu, S., Huang, J. L., & Wang, M. (2014). Effectiveness of Job Search Interventions: A Meta-Analytic Review. Psychological Bulletin, 140(4), 1009–1041.
Kristof-Brown, A. L., Zimmerman, R. D., & Johnson, E. C. (2005). Consequences of Individuals' Fit at Work: A Meta-Analysis of Person–Job, Person–Organization, Person–Group, and Person–Supervisor Fit. Personnel Psychology, 58(2), 281–342.
Wanberg, C. R. (2012). The Individual Experience of Unemployment. Annual Review of Psychology, 63, 369–396.



Comments