שוק העבודה הגלובלי והתמונה בישראל: למה כדאי לשים לב (מחפשי עבודה, מגייסים ומנהלים)
- Or Bar Cohen
- Sep 3
- 3 min read
שוק העבודה בשנת 2025 מציג תמונה מורכבת: מצד אחד התאוששות חלקית במדינות מתפתחות, ומצד שני קיפאון ואף ירידה במדינות המפותחות. מה שברור הוא שהעולם לא חזר לדינמיקה של טרום הקורונה, ושינויים מבניים עמוקים ממשיכים להשפיע על התעסוקה בכל הרמות.
בהמשך לכך, בישראל מתגבשת תמונה ייחודית ומשמעותית שמשלבת גם אתגר וגם הזדמנות.
ֿ

סיכום מגמות בעולם על קצה המזלג
במדינות מתפתחות כמו הודו, ברזיל ו־UAE נרשמו עליות בגיוס עובדים – אך קצב הגידול מתחיל להאט.
במדינות מפותחות, כולל רבות באירופה, קנדה וארה"ב, היקפי הגיוס עדיין נמוכים בעשרות אחוזים לעומת תקופת טרום הקורונה. גרמניה היא היוצאת דופן עם ירידה מתונה יותר.
יש פער משמעותי בין הגיוס הכללי לבין הגיוס של בעלי תואר ראשון ומעלה: נרשמת האטה חריפה, במיוחד בקרב ג'וניורים אקדמאים שמתקשים למצוא דריסת רגל.
תפקידי כניסה במדינות מסוימות (כמו הודו וברזיל) נהנים מביקוש יחסי, אך במרבית המדינות המפותחות הם מצטמצמים או נעלמים.
תחלופת עובדים (Churn) נמצאת בירידה – פחות עובדים עוזבים מקומות עבודה, מה שמוביל לפחות משרות חדשות ולקיפאון בשוק.
נוצר פער בתחושת הביטחון: העובדים ברוב המדינות פסימיים מאוד לגבי עתידם, בעוד מנהלים בכירים מציגים דווקא אופטימיות זהירה וציפייה לשיפור ברווחיות.
המגמות בישראל - מה מספרים הנתונים?
1. ההייטק בקיפאון ממושך
בסוף 2024 הועסקו כ-391 אלף עובדים בהייטק - ירידה של כ-5,000 לעומת השנה הקודמת.
חלקם היחסי של עובדי ההייטק מכלל המשק ירד מ-10.6% ל-8.6% - פגיעה דרמטית במעמד הענף.
מספר מחפשי העבודה בהייטק גדל פי 2.5 בשלוש שנים - והתחרות על כל משרה הולכת וגדלה.
2. הג׳וניורים נדחקים החוצה
תפקידי כניסה לבוגרי תואר ראשון כמעט ונעלמים.
גם כאשר מתפרסמות משרות ג’וניור, הדרישות מנופחות ונעות סביב "ניסיון קודם" - מצב שיוצר מלכוד עבור צעירים.
המשמעות ארוכת הטווח: פערי מיומנויות ו"הזדקנות" של שוק העבודה, כשדור חדש מתקשה להשתלב.
3. פריחת תחום ה-AI
במחצית הראשונה של 2025 נפתחו בישראל פי 2 משרות בינה מלאכותית לעומת כל שנת 2024.
הדרישה הגוברת נוגעת לפיתוח אלגוריתמים, Data Science, Machine Learning ותפקידי Product הקשורים ל-AI.
מגמה זו מציבה את ישראל בחזית בינלאומית – אך דורשת השקעות בהכשרה והסבה מקצועית.
4. ענפי הבינוי והמשק ה"מסורתי"
בענף הבינוי הצטרפו כ-25 אלף עובדים ישראלים חדשים, רבים מהם מהמגזר הערבי - תוצאה ישירה של הפסקת העסקת עובדים פלסטינים.
תחומים נוספים, כמו אנרגיה ירוקה, לוגיסטיקה ושירותים פיננסיים, מציגים ביקוש הולך וגדל לעובדים.
5. בריחת מוחות – תופעה מדאיגה
בין 2023 ל-2024 עזבו מעל 8,000 עובדי הייטק את ישראל לתקופה ארוכה.
מדובר בכ-2% מכוח העבודה בענף – אובדן משמעותי של ידע וחדשנות.
תופעה זו מתרחשת במקביל לירידה בהשקעות זרות, ומעמיקה את הצורך בתמריצים ממשלתיים.
המלצות פרקטיות – מה אפשר לעשות?
למחפשי עבודה (ובעיקר ג׳וניורים)
השקיעו במיומנויות מבוקשות – AI, Data, סייבר, DevOps. גם קורסים קצרים ו-Bootcamps יכולים לפתוח דלת.
אל תישארו רק בהייטק – בדקו ענפים מתפתחים כמו אנרגיה ירוקה, פינטק, בריאות דיגיטלית ובינוי.
בנו נוכחות דיגיטלית – פרופיל לינקדאין חד, פרויקטים בקוד פתוח, מאמרים מקצועיים – כל אלה מייצרים יתרון.
הרחיבו רשת קשרים – הצטרפו לקבוצות, נטוורקינג, חונכים – מחקרים מראים שעד 70% מהמשרות בישראל מגיעות דרך קשרים אישיים.
למגייסות וארגונים
צרו מסלולי ג׳וניורים מסודרים - תוכניות התמחות וחונכות יכולות להבטיח דור עתידי של עובדים מוכשרים.
השקיעו בשימור עובדים - בתקופה של חוסר יציבות, עובדים נשארים בארגון שמציע להם פיתוח מקצועי ומשמעות.
שלבו טכנולוגיה בתהליכי גיוס - שימוש בכלי AI לזיהוי מועמדים מתאימים ייעל את התהליך ויצמצם הטיות.
חשבו על גיוון תעסוקתי - שילוב אוכלוסיות מודרות (נשים בפריפריה, בני 45+, מגזרים מודרים) הוא לא רק ערכי אלא גם צורך עסקי.
למדינה ומקבלי החלטות
תמריצים להשבת עובדים מחו״ל - חבילות מס ותמריצי מחקר יכולים להחזיר חלק מהידע שאבד.
חיזוק ההכשרות הטכנולוגיות - לא רק באקדמיה, אלא גם במסגרות מהירות ונגישות.
השקעה בפריפריה - פיתוח אזורי תעסוקה חדשים והנגשת תחבורה יגדילו את שיעור ההשתתפות.
התמודדות עם בריחת מוחות - מדיניות ברורה שתספק ודאות עסקית למשקיעים ולעובדים.
מחפשי עבודה ורוצים ללמוד איך למקסם הזדמנויות? בדקו את המדריכים הזמינים להורדה או צרו איתי קשר לסיוע בבניית נראות דיגטלית להגדלת הזדמנויות
ארגונים/ מנהלים וצריכים סיוע ביצירת תשתית יצירתית להמודדות עם האתגרים? צרו איתי קשר לבנייה חכמה ואפקטיבית
סיכום
בעוד העולם מתמודד עם שוק עבודה מדשדש, בישראל נוספה שכבה ייחודית של אתגרים והזדמנויות. מצד אחד – סטגנציה בהייטק ודחיקה של דור הג׳וניורים החוצה; מצד שני - באז בבינה מלאכותית וכניסה של אלפי עובדים חדשים לענפים מסורתיים.
הבחירה בידינו: להישאר בסטגנציה, או לייצר עתיד שבו עובדים, מגייסות וארגונים יודעים להסתגל, להתחדש ולבנות מחדש את שוק העבודה הישראלי.



Comments