לקבל הצעת עבודה או להמשיך לחפש? איך מקבלים החלטה כשהשוק לא פשוט
חיפוש עבודה יכול להיות תהליך מתיש. אחרי חודשים של שליחת קורות חיים, ראיונות, דחיות וחוסר ודאות, מגיעה סוף סוף הצעה. אלא שמשהו בה לא לגמרי מסתדר.
אולי השכר נמוך מהציפיות, התפקיד לא בדיוק מה שחיפשתם, המנהל לא השאיר רושם טוב או שיש סימני שאלה לגבי היציבות של החברה.
האם נכון להתפשר או להמשיך לחפש?
אין תשובה אחת שמתאימה לכולם, אבל יש דרך לקבל החלטה בלי להסתמך רק על תחושת הבטן או על הלחץ למצוא עבודה.

לא כל נורת אזהרה מחייבת לפסול הצעה
נניח שבמהלך ראיון גיליתם ש-40% מעובדי החברה עזבו בשנה האחרונה.
זה בהחלט נתון שמצריך בירור, אבל הוא לא מספר את כל הסיפור.
חשוב להבין כמה עובדים היו בחברה, האם מדובר בהתפטרויות או בפיטורים, באילו מחלקות התרחשו העזיבות ומה נעשה בעקבותיהן.
גם התגובה של המנהל חשובה. האם הוא מוכן לדבר על הקשיים ולתת דוגמאות לשינויים שבוצעו, או מסתפק בהבטחות כלליות?
מחקרם של Hom ועמיתיו (2017) על תחלופת עובדים מצביע על כך שעזיבה היא תופעה מורכבת, שמושפעת מגורמים ארגוניים ואישיים שונים. לכן, שיעור התחלופה לבדו אינו מספיק כדי לקבוע אם חברה היא מקום עבודה טוב או רע.
כשהלחץ משפיע על קבלת ההחלטות
אחרי תקופה ממושכת של חיפוש עבודה, קל יותר להיאחז בהצעה שמגיעה, גם אם היא לא בדיוק מתאימה.
זה לא בהכרח חוסר שיקול דעת. כשיש לחץ כלכלי, שחיקה וחוסר ודאות, האופן שבו אנחנו בוחנים אפשרויות עשוי להשתנות.
מחקרם של Shah, Mullainathan ו-Shafir (2012) מצא שמחסור במשאבים יכול להשפיע על הקשב ועל תהליכי קבלת החלטות. המחקר לא עסק דווקא במחפשי עבודה, אבל הוא מספק הסבר אפשרי להשפעה של לחץ כלכלי על הבחירות שלנו.
גם המחקר של Kahneman ו-Tversky (1979), שהציג את תיאוריית הערך, מסביר מדוע אנשים אינם מעריכים סיכונים ורווחים באופן סימטרי.
במילים פשוטות, החשש להפסיד הזדמנות עשוי להשפיע עלינו לא פחות מהיתרונות של ההזדמנות עצמה.
לכן, לפני שמקבלים החלטה, כדאי להפריד בין הצורך המיידי בעבודה לבין מידת ההתאמה של ההצעה.
מודל פשוט שיעזור לכם לבחור
אחת הדרכים להתמודד עם התלבטות היא להשתמש במודל החלטה משוקלל, המבוסס על עקרונות של קבלת החלטות רב-קריטריונית (Multi-Criteria Decision Analysis).
במקום לשאול רק אם ההצעה טובה או לא, בוחנים אותה לפי כמה קריטריונים שהוגדרו מראש.
שלב ראשון: הגדירו מה חשוב לכם
בחרו חמישה קריטריונים מרכזיים, למשל:
שכר ותנאים
עניין מקצועי ואפשרויות התפתחות
איכות הניהול והתרבות הארגונית
יציבות תעסוקתית
גמישות ואיזון בין עבודה לחיים האישיים
שלב שני: תנו משקל לכל קריטריון
לא כל דבר חשוב באותה מידה.
למשל, אם היציבות הכלכלית היא כרגע השיקול המרכזי שלכם, אפשר לתת לשכר משקל של 30%, ליציבות 25%, להתפתחות מקצועית 20%, לניהול 15% ולגמישות 10%.
סך המשקלים צריך להיות 100%.
שלב שלישי: הגדירו תנאי סף
עוד לפני הדירוג, החליטו מה מבחינתכם לא נתון לפשרה.
למשל, שכר מינימלי שאתם חייבים להרוויח, היקף משרה אפשרי או תנאים שיאפשרו לכם לבצע את העבודה.
תנאי סף חשובים משום שגם הצעה שמקבלת ציון גבוה לא בהכרח מתאימה אם היא לא עונה על צורך בסיסי.
שלב רביעי: דרגו את ההצעה
תנו לכל קריטריון ציון מ-1 עד 5, בהתאם למידע שאספתם.
הכפילו כל ציון במשקל שלו וחברו את התוצאות.
לדוגמה, אם הצעה קיבלה ציונים של 4 בשכר, 3 ביציבות, 4 בהתפתחות, 2 בניהול ו-5 בגמישות, לפי המשקלים שהגדרנו היא תקבל ציון משוקלל של 3.55 מתוך 5.
הציון לא מחליט בשבילכם. הוא עוזר לזהות מה מושך אתכם בהצעה, היכן נמצאים הסיכונים ומה עדיין חסר לכם כדי להחליט.
אפשר להשתמש באותה שיטה גם כדי להשוות בין כמה הצעות, או בין קבלת ההצעה לבין המשך חיפוש העבודה.
גישה זו נשענת על עקרונות המוצגים אצל Keeney ו-Raiffa (1976) בניתוח החלטות הכוללות מספר מטרות ושיקולים.
ומה עושים כשאין מספיק מידע?
לפעמים הבעיה אינה ההתלבטות עצמה, אלא העובדה שאנחנו מנסים להחליט על סמך מידע חלקי.
לפני חתימה על חוזה אפשר לבקש שיחה נוספת עם המנהל, לברר מדוע התפקיד התפנה, לשאול על הציפיות לשלושת החודשים הראשונים ולנסות להבין איך נראית העבודה בפועל.
אפשר גם לדבר עם עובדים בהווה או בעבר, תוך הבנה שכל אחד מהם מציג נקודת מבט אישית.
מחקרם של Wanous ועמיתיו (1992) על הצגת מידע מציאותי למועמדים (Realistic Job Previews) מצא קשר בין הצגת מידע כזה לבין תוצאות שונות של קליטה ותחלופה, אם כי ההשפעות אינן אחידות בכל מצב.
המטרה היא לא למצוא חברה מושלמת, אלא לצמצם את הפער בין מה שאנחנו מצפים לקבל לבין מה שנפגוש בפועל.
אז מתי נכון להתפשר?
פשרה יכולה להיות החלטה טובה, במיוחד אם היא מודעת ומתאימה לנסיבות האישיות.
אולי השכר פחות טוב, אבל התפקיד מאפשר כניסה לתחום חדש. אולי החברה פחות יציבה, אבל הניסיון שתרכשו בה משמעותי. ואולי כרגע החשיבות של הכנסה קבועה גבוהה יותר מאפשרויות הקידום.
כדאי גם לשאול מה יקרה אם תסרבו להצעה. האם יש תהליכי גיוס מתקדמים נוספים? כמה זמן תוכלו להמשיך לחפש? ומה המחיר של המתנה נוספת?
הנקודה החשובה היא לא להימנע מכל סיכון, אלא להבין איזה סיכון אתם מוכנים לקחת ולמה.
איך אני יכול לעזור?
בתהליכי הליווי שלי אני עובד עם מחפשי עבודה גם על קבלת החלטות מקצועיות, ולא רק על קורות חיים, לינקדאין והכנה לראיונות.
אנחנו בוחנים יחד את הניסיון, החוזקות, הכיוון המקצועי והאפשרויות הקיימות, ומנסים להבין אילו הזדמנויות באמת מתאימות למטרות ולנסיבות האישיות.
לפעמים העבודה היא על בחירה בין שתי הצעות, ולפעמים דווקא על השאלה אם נכון לשנות כיוון בחיפוש העבודה.
המטרה היא לא לקבל החלטה במקומכם, אלא לעזור לכם להגיע אליה עם יותר מידע ובהירות.
מקורות והרחבה
Hom, P. W., Lee, T. W., Shaw, J. D., & Hausknecht, J. P. (2017). One Hundred Years of Employee Turnover Theory and Research. Journal of Applied Psychology, 102(3), 530–545.
Shah, A. K., Mullainathan, S., & Shafir, E. (2012). Some Consequences of Having Too Little. Science, 338(6107), 682–685.
Kahneman, D., & Tversky, A. (1979). Prospect Theory: An Analysis of Decision under Risk. Econometrica, 47(2), 263–291.
Keeney, R. L., & Raiffa, H. (1976). Decisions with Multiple Objectives: Preferences and Value Tradeoffs. John Wiley & Sons.
Wanous, J. P., Poland, T. D., Premack, S. L., & Davis, K. S. (1992). The Effects of Met Expectations on Newcomer Attitudes and Behaviors: A Review and Meta-Analysis. Journal of Applied Psychology, 77(3), 288–297.



Comments