לעזוב מקום עבודה אחרי כמה חודשים? לא תמיד כדאי להישאר רק בשביל קורות החיים
התחלתם עבודה חדשה, עברתם תהליך גיוס, אולי אפילו עזבתם מקום עבודה קודם בשביל ההזדמנות הזאת. אבל אחרי חודש או חודשיים אתם מתחילים להבין שמשהו לא מסתדר.
אולי התפקיד שונה ממה שהציגו לכם, אולי המנהל מתנהל בצורה שלא ציפיתם לה, ואולי האווירה בארגון פשוט לא מתאימה לכם.
ואז מגיעה ההתלבטות: האם לעזוב כל כך מהר, במיוחד כששוק העבודה לא פשוט ותקופת עבודה קצרה עלולה לעורר שאלות בראיונות הבאים? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם, אבל יש כמה דברים שכדאי לבדוק לפני שמחליטים.

קשיי הסתגלות או סימני אזהרה?
לא כל קושי בתחילת עבודה אומר שבחרתם במקום הלא נכון. כניסה לארגון חדש כרוכה בלמידה, בהיכרות עם אנשים ובבניית מערכות יחסים. לפעמים לוקח זמן להרגיש בנוח.
מחקרם של Bauer ועמיתיה (2007) על קליטת עובדים מצא שתהליכי הסתגלות, בהירות התפקיד והשתלבות חברתית קשורים לשביעות רצון, למחויבות ארגונית ולכוונות עזיבה.
אבל חשוב להבחין בין קשיים טבעיים לבין בעיות משמעותיות יותר.
למשל:
פער מהותי בין התפקיד שהוצג בראיונות לבין העבודה בפועל.
יחס משפיל, צעקות או התנהגות פוגענית מצד מנהלים.
ציפיות לא סבירות או דרישות שחורגות באופן קבוע ממה שסוכם.
תחושה שאין אפשרות להציף בעיות בלי לחשוש מהתגובה.
הבטחות חוזרות לשינוי שלא מתממשות.
מחקרם של Tepper ועמיתיו (2017) סוקר את ההשלכות של התנהגות ניהולית פוגענית ומראה מדוע לא נכון להתייחס אליה כאל קושי הסתגלות רגיל.
כמובן, לא כל אירוע לא נעים מעיד על תרבות ארגונית בעייתית. כדאי לבחון את חומרת האירוע, התדירות שלו ואת תגובת הארגון כשמעלים את הבעיה.
מה כדאי לבדוק לפני שמחליטים לעזוב?
לפני שמקבלים החלטה, במיוחד כשאין הצעת עבודה אחרת, הייתי ממליץ לבדוק שלושה דברים.
1. האם יש סיכוי אמיתי לשינוי?
אם הבעיה קשורה לחלוקת אחריות, לעומס או לציפיות לא ברורות, שיחה עם המנהל יכולה לעזור. אם המנהל עצמו הוא מקור הבעיה, אפשר לבחון פנייה לגורם מתאים אחר בארגון, ככל שזה בטוח ומעשי.
חשוב לשים לב לא רק להבטחות אלא גם למה שקורה אחריהן.
2. מה המחיר של ההישארות?
שאלו את עצמכם איך העבודה משפיעה עליכם מחוץ לשעות העבודה. האם אתם מצליחים להתנתק? האם אתם מגיעים לעבודה עם חשש קבוע? האם המצב משפיע על השינה, הבריאות או היחסים בבית?
מחקרם של Hom ועמיתיו (2017) מציג את המורכבות של החלטות עזיבה ומדגיש שהן מושפעות משילוב של גורמים אישיים, ארגוניים וחלופות תעסוקתיות.
3. מה האפשרויות הכלכליות והתעסוקתיות שלי?
לא כולם יכולים להרשות לעצמם להתפטר בלי עבודה חלופית, וזה שיקול לגיטימי לחלוטין.
כדאי לבדוק מהן ההתחייבויות הכלכליות, כמה זמן תוכלו להסתדר ללא הכנסה, מה מצב הביקוש לתפקיד שלכם והאם אפשר להתחיל לחפש עבודה במקביל.
אפשר גם לקבוע לעצמכם נקודת זמן לבחינה מחודשת של המצב, במקום להמשיך להישאר ללא הגבלת זמן.
במקרים של פגיעה חמורה או חשש לבטיחות, לא כדאי להמתין רק כדי לעמוד בלוח זמנים שקבעתם לעצמכם.
ומה עושים עם שלושה חודשים בקורות החיים?
זו אחת השאלות שמעסיקות מחפשי עבודה, ובצדק.
מגייסים עשויים לשאול על תקופת עבודה קצרה, במיוחד אם יש כמה תקופות כאלה ברצף. אבל יש הבדל בין שאלה שמטרתה להבין את הרקע לבין פסילה אוטומטית.
מהניסיון שלי בגיוס ובראיונות, תקופת עבודה קצרה אחת לא הייתה סיבה לפסול מועמד. הרבה יותר עניין אותי להבין מה קרה ואיך הוא מתייחס להחלטה שקיבל.
מחקרם של Roulin ועמיתיו (2019) על ראיונות עבודה מדגיש את חשיבות האופן שבו מועמדים מציגים מידע על עצמם ואת האופן שבו מראיינים מפרשים אותו.
לכן, אם החלטתם לעזוב, כדאי להיערך להסבר קצר, ענייני ואמיתי.
למשל:
"הצטרפתי לתפקיד מתוך ציפייה לעסוק בעיקר ב-X, אבל במהלך החודשים הראשונים התברר שהאחריות בפועל שונה משמעותית. ניסיתי לבחון אפשרויות להתאמה, ובסופו של דבר החלטתי לחפש תפקיד שבו אוכל להביא יותר מהניסיון שלי."
זה הסבר שמתאים רק אם הוא באמת משקף את מה שקרה. אין צורך להמציא סיבה מקצועית אם המציאות הייתה אחרת.
גם אם הסיבה היא התנהלות ניהולית בעייתית, אפשר להסביר שהייתה אי-התאמה משמעותית בסגנון הניהול ובסביבת העבודה, בלי להיכנס לתיאורים ארוכים או להשמצות.
איך אפשר לצמצם את הסיכון בפעם הבאה?
אי אפשר לדעת הכול על מקום עבודה לפני שמתחילים לעבוד בו, אבל אפשר לשאול שאלות טובות יותר בתהליך הגיוס.
במקום להסתפק בשאלה איך נראה יום עבודה טיפוסי, נסו לברר:
מדוע התפקיד התפנה ומה קרה למי שמילא אותו קודם?
איך נראית הצלחה בתפקיד אחרי שלושה ושישה חודשים?
כיצד המנהל נותן משוב ומתמודד עם חילוקי דעות?
מה האתגרים המרכזיים בצוות כיום?
האם אפשר לשוחח עם עובד מהצוות לפני קבלת ההחלטה?
מחקרם של Kristof-Brown ועמיתיה (2005) מצא קשרים בין התאמה של עובדים לסביבת העבודה שלהם לבין שביעות רצון, מחויבות וכוונות עזיבה. לכן, לצד התאמה מקצועית, כדאי לבדוק גם את סביבת העבודה ואת אופי הניהול.
כמה מילים לסיום
אני לא ממליץ לעזוב עבודה בכל פעם שמשהו לא מסתדר, ובטח שלא להתעלם מהמשמעות הכלכלית של התפטרות.
אבל גם לא הייתי ממליץ להישאר שנה במקום שפוגע בכם רק כדי שקורות החיים ייראו טוב יותר.
החלטה טובה לא חייבת להיות החלטה מהירה. היא כן צריכה להתבסס על מה שאתם יודעים, על מה שכבר ניסיתם לשנות ועל האפשרויות שעומדות בפניכם.
איך אני יכול לעזור?
במסגרת הליווי האישי שלי למחפשי עבודה ולאנשים שנמצאים בצומת מקצועית, אנחנו בוחנים יחד את האפשרויות, מזהים חוזקות מקצועיות, מחדדים את הכיוון התעסוקתי ובונים דרך להציג את הניסיון וההחלטות בקריירה בצורה ברורה ואמינה.
הליווי כולל גם עבודה על קורות החיים, פרופיל הלינקדאין, פנייה למעסיקים והכנה לראיונות, בהתאם לצורך.
מקורות ומחקרים להרחבה
Bauer, T. N., Bodner, T., Erdogan, B., Truxillo, D. M., & Tucker, J. S. (2007). Newcomer adjustment during organizational socialization: A meta-analytic review of antecedents, outcomes, and methods. Journal of Applied Psychology, 92(3), 707–721.
Tepper, B. J., Simon, L., & Park, H. M. (2017). Abusive supervision. Annual Review of Organizational Psychology and Organizational Behavior, 4, 123–152.
Hom, P. W., Lee, T. W., Shaw, J. D., & Hausknecht, J. P. (2017). One hundred years of employee turnover theory and research. Journal of Applied Psychology, 102(3), 530–545.
Roulin, N., Bangerter, A., & Levashina, J. (2019). Honest and deceptive impression management in the employment interview: Can it be detected and how does it impact evaluations? Personnel Psychology, 72(3), 395–417.
Kristof-Brown, A. L., Zimmerman, R. D., & Johnson, E. C. (2005). Consequences of individuals' fit at work: A meta-analysis of person–job, person–organization, person–group, and person–supervisor fit. Personnel Psychology, 58(2), 281–342.



Comments