למה החשיפות לפוסטים בעברית בלינקדאין ירדו - ומה אפשר לעשות עם זה

Or Bar Cohen
Sep 17
3 min read

יוצרי תוכן מקצועי בישראל חווים בשנה האחרונה תסכול הולך וגובר: פוסטים שנכתבים בעברית מקבלים ירידה דרמטית בחשיפה, גם כאשר הם נוגעים בנושאים חמים, כתובים היטב ומלווים בשיתופים אישיים. מנגד, פוסטים דומים באנגלית מצליחים לייצר מאות ואף אלפי חשיפות ותגובות.

השאלה איננה רק טכנית - היא משקפת שילוב מורכב בין מגבלות אלגוריתמיות, מבנה קהל משתמשים מצומצם, דפוסי אינטראקציה שונים והעדפות תרבותיות. נבחן את הסיבות לכך ונציע דרכים פרקטיות להתמודד.

קהל קטן = אפקט דומינו חלש

אלגוריתם לינקדאין בנוי סביב “אינדיקציה מוקדמת” - אם הפוסט מקבל תגובות ושיתופים מהרגעים הראשונים, הוא מקודם הלאה לקהל רחב יותר. באנגלית קיימת "מסת קריטית" עצומה של משתמשים, כך שגם פוסט עם מעורבות צנועה יכול להדליק את האלגוריתם.

בעברית, לעומת זאת, כמות האנשים שיכולים להגיב מידית מוגבלת בהרבה. המשמעות: גם פוסט איכותי עלול "להיחנק" מוקדם כי פשוט אין מספיק אינטראקציות שיזניקו אותו קדימה.

מה אפשר לעשות בפועל:

לנתח אנליטיקה אישית: באילו ימים ושעות קהל דוברי עברית מגיב הכי הרבה (ולאיזה תוכן) - ולפרסם בהתאם.

איכות המעורבות חשובה יותר מהכמות

לינקדאין מדרגת תגובות ארוכות, דיונים, ושיתופים עם טקסט נלווה הרבה יותר מאשר לייקים. מחקרים על אלגוריתמים מראים שתגובות בעלות תוכן מגדילות פי כמה את החשיפה האורגנית. בעברית, משתמשים רבים מסתפקים באמוג’י או "כל הכבוד" - מה שהמערכת מזהה כמעורבות חלשה.

מה אפשר לעשות בפועל:

לסיים כל פוסט עם שאלה פתוחה (“איך זה נראה אצלכם?”, “מה הניסיון שלכם?”).
להחזיר תגובות אישיות וארוכות כמעט לכל מי שמגיב, כדי להאריך את חיי השרשור.
לבקש באופן ישיר מקולגות להגיב לא רק בלייק, אלא עם זווית מקצועית משלהם.

מגבלות השפה והבנת האלגוריתם

מערכות עיבוד שפה טבעית (NLP) של לינקדאין מתוחכמות במיוחד באנגלית, אך הרבה פחות אפקטיביות בעברית. הן מתקשות לזהות הקשרים, נושאים, או אפילו טון רגשי בטקסט עברי. התוצאה: פוסטים בעברית עלולים להיות מקוטלגים כ"פחות רלוונטיים" גם אם התוכן שלהם איכותי מאוד.

מה אפשר לעשות בפועל:

לשלב מונחים מקצועיים כהאשטגים בתחתית הפוסט, באנגלית או בתוך הטקסט העברי (למשל AI, HR, Data-Driven) - יש לשים לב למיקום המלל באנגלית באמצע הטקסט.
להשתמש ב־hashtags באנגלית לצד אלו שבעברית כדי להכניס את הפוסט לשיח גלובלי.

תחרות מקומית על נושאים מצומצמים

רבים מהכותבים בעברית מתמקדים באותם נושאים: חיפוש עבודה, טיפים למנהלים, או תובנות על תרבות ארגונית. במצב כזה, האלגוריתם מתקשה להבדיל מי מביא ערך חדש ומי חוזר על הקיים. באנגלית, לעומת זאת, היקף התוכן והגיוון עצום, ולכן קל יותר לבלוט עם זווית ייחודית.

מה אפשר לעשות בפועל:

לבחור נישות שבהן כמעט אין תוכן בעברית - למשל ניהול משברים בינלאומיים
להסתמך על כתבות עדכניות כדי לבסס מקוריות.
להציע סיפורי מקרה אישיים או מקומיים, מה שיוצר ייחודיות שאין באנגלית.

זווית גלובלית מול מקומית

פוסט באנגלית תמיד נהנה מיתרון: הוא פתוח ליותר קהלים, יכול להתגלגל לקבוצות גלובליות, ולקבל חשיפה גם מחוץ לישראל. לעומת זאת, פוסט בעברית "נעול" כמעט לחלוטין על הקהל המקומי. זהו חסם מבני שקשה לעקוף אותו.

מה אפשר לעשות בפועל:

להפוך כל פוסט חשוב לסדרה כפולה - גרסה בעברית לקהל המקומי, וגרסה באנגלית להפצה בינלאומית.
לתייג קולגות בינלאומיים גם בפוסטים בעברית (כדי לשבור את גבולות הקהילה).

השפעת תרבות השיח

הבדל נוסף קשור לאופן שבו ישראלים מגיבים בפלטפורמות מקצועיות. השיח המקומי לעיתים קצר יותר, פחות פורמלי ופחות מחויב לדיון רציף. באנגלית, לעומת זאת, קיימת תרבות מבוססת יותר של שיח מעמיק בתגובות, מה שמייצר לאלגוריתם סיבה אמיתית לקדם את הפוסט.

מה אפשר לעשות בפועל:

להוסיף קריאה ברורה לדיון (“אשמח שתכתבו דוגמה מהחברה שלכם”).
לייצר סקרים קטנים או שאלות בחירה כדי להקל על אנשים להשתתף.
לבנות "שרשור מתמשך": לפרסם המשך או עדכון לתגובות מהפוסט הקודם.

סיכום: איך להפוך חולשה להזדמנות

הירידה בחשיפה לפוסטים בעברית איננה מקרית - היא שילוב של מגבלות אלגוריתמיות, גודל שוק, ודפוסי התנהגות. אבל דווקא כאן טמון היתרון: מי שיבין את המגבלות הללו ויפעל באופן חכם, יוכל לבלוט יותר.