top of page
Search

ישיבות בחברה בואו ננתח את זה: ניתוח סוציולוגי על פי דורקהיים ופרסונס

  • Writer: Or Bar Cohen
    Or Bar Cohen
  • Mar 12
  • 3 min read

מבוא

ישיבות ארגוניות הן כלי ניהולי מרכזי, אך תדירותן ומבנן משפיעים על האפקטיביות שלהן. בהקשר זה, ניתן לבחון את הישיבות דרך התיאוריה של אמיל דורקהיים, המדגישה את חשיבות הקולקטיביות והסולידריות, ואת התיאוריה של טלקוט פרסונס, הרואה בארגונים מערכות חברתיות מובנות עם פונקציות מוגדרות. מאמר זה מנתח שלושה סוגי ישיבות - יומית, חודשית ורבעונית – ומציע המלצות מבוססות מחקרים לניהול יעיל שלהן.


1. ישיבה יומית: תיאום ושימור לכידות


הגישה של דורקהיים

דורקהיים (1893) טען כי הסולידריות האורגנית, המאפיינת ארגונים מודרניים, מבוססת על חלוקת עבודה מתוחכמת. ישיבות יומיות מסייעות לתחזוק קשרים חברתיים, יצירת תחושת שייכות ותיאום ציפיות.


הגישה של פרסונס

פרסונס (1951) מדגיש את תפקידן של ישיבות יומיות כחלק ממערכת ה-AGIL (הסתגלות, השגת מטרות, שילוב ולגיטימציה). ישיבות אלו מסייעות להתאמת הפעילות היומיומית ליעדים האסטרטגיים של הארגון.


המלצות לניהול ישיבות יומיות

כדי להבטיח שהישיבות היומיות לא יהפכו לעומס ארגוני, מומלץ להגביל את משכן ל-10 עד 15 דקות לכל היותר (Duhigg, 2016). על הישיבה להתמקד בנושאים קריטיים בלבד, כמו סטטוס משימות, זיהוי חסמים ותיאום צוותי (Edmondson, 2012). שימוש בפלטפורמות דיגיטליות לניהול משימות, כגון Trello או Monday.com, יכול לייעל את התהליך ולמנוע דיונים לא ממוקדים (Sutton & Rao, 2014).


2. ישיבת צוות חודשית: העמקת שיתוף פעולה ושיפור תהליכים


הגישה של דורקהיים

דורקהיים הדגיש את חשיבות הטקסים הקולקטיביים ביצירת לכידות חברתית. ישיבות חודשיות משמשות לטיפוח נורמות ארגוניות ולהתמודדות עם קונפליקטים.


הגישה של פרסונס

פרסונס ראה בארגונים מערכות בעלות פונקציות ייחודיות. ישיבות חודשיות הן מנגנון לאינטגרציה ולגיטימציה של שינויים ארגוניים (Scott, 2003).


המלצות לניהול ישיבות חודשיות

כדי למקסם את האפקטיביות של ישיבות חודשיות, יש להקדיש בין 60 ל-90 דקות למפגש (Hackman, 2002). מומלץ להתחיל את הישיבה בסקירת ביצועים וניתוח נתונים (West, 1996), ולאחר מכן לעבור לשיתוף ידע בין מחלקות. שילוב מתודולוגיות עבודה כמו Scrum או Agile מאפשר דיון מובנה ופרודוקטיבי (Liker, 2004). בנוסף, ישיבה זו היא הזדמנות למנהלים לתת הכרה והערכה לעובדים, מה שמגביר את המוטיבציה והמעורבות (Edmondson, 2019).


3. ישיבה רבעונית עם המנכ"ל: כיוון אסטרטגי והשראה


הגישה של דורקהיים

בהתאם לדורקהיים, ישיבות רבעוניות מחזקות את הסולידריות באמצעות יצירת זהות משותפת והדגשת מטרות העל של הארגון.


הגישה של פרסונס

פרסונס טוען כי מפגשים אלו משמשים כמרחב לגיבוש חזון משותף, תוך שמירה על לגיטימציה של המבנה ההיררכי (Katz & Kahn, 1978).


המלצות לניהול ישיבות רבעוניות

כדי למקסם את ההשפעה של ישיבות רבעוניות, יש להקדיש להן בין 90 ל-120 דקות (Collins & Porras, 1994). המפגש צריך לכלול סקירת הישגים מרכזיים, הצבת מטרות רבעוניות וחיזוק התרבות הארגונית (Kotter, 1996). מומלץ לשלב פורומים פתוחים בהם העובדים יכולים לשאול שאלות ולחלוק תובנות, מה שמגביר את תחושת השותפות בארגון (Edmondson, 2019). כמו כן, שימוש בטכניקות סיפור (Storytelling) יכול להפוך את המסרים האסטרטגיים לחזקים ומעוררי השראה (Denning, 2007).


סיכום והמלצות כלליות

בהתבסס על דורקהיים ופרסונס, ניתן לראות כי ישיבות ממלאות תפקיד חיוני בשימור הסדר החברתי בארגון ובהתאמתו לשינויים. תכנון נכון של ישיבות, תוך הקפדה על תדירות, משך ותוכן מותאמים, משפר את הלכידות הארגונית ואת הביצועים.


ביבליוגרפיה

  • Collins, J., & Porras, J. I. (1994). Built to last: Successful habits of visionary companies. HarperBusiness.

  • Denning, S. (2007). The secret language of leadership: How leaders inspire action through narrative. John Wiley & Sons.

  • Duhigg, C. (2016). Smarter faster better: The secrets of being productive in life and business. Random House.

  • Durkheim, E. (1893). The division of labor in society. Free Press.

  • Edmondson, A. C. (2012). Teaming: How organizations learn, innovate, and compete in the knowledge economy. Jossey-Bass.

  • Edmondson, A. C. (2019). The fearless organization: Creating psychological safety in the workplace for learning, innovation, and growth. Wiley.

  • Hackman, J. R. (2002). Leading teams: Setting the stage for great performances. Harvard Business Press.

  • Katz, D., & Kahn, R. L. (1978). The social psychology of organizations. Wiley.

  • Kotter, J. P. (1996). Leading change. Harvard Business Review Press.

  • Liker, J. K. (2004). The Toyota way: 14 management principles from the world's greatest manufacturer. McGraw-Hill.

  • Parsons, T. (1951). The social system. Free Press.

  • Scott, W. R. (2003). Organizations: Rational, natural, and open systems. Prentice Hall.

  • Sutton, R. I., & Rao, H. (2014). Scaling up excellence: Getting to more without settling for less. Crown Business.

  • West, M. A. (1996). Handbook of work group psychology. Wiley.


 
 
 

Comments


bottom of page