החלפתם מקום עבודה כל שנתיים? כך תציגו את זה בקורות החיים ובראיון
מעברים תכופים בין מקומות עבודה עדיין נתפסים אצל חלק מהמגייסים כדגל אדום. אבל האם מספר השנים שעובד נשאר בחברה באמת מעיד על היציבות, המחויבות או היכולות שלו? ומה אפשר לעשות כשהמסלול המקצועי שלכם כולל כמה מעברים בפרק זמן קצר?
יש שאלה שחוזרת לא מעט בתהליכי גיוס: למה עזבת את מקום העבודה הקודם?
כשמדובר במועמד שעבד שבע או שמונה שנים באותה חברה, השאלה בדרך כלל לא מעוררת עניין מיוחד. אבל כשבקורות החיים מופיעים שלושה או ארבעה מקומות עבודה בתוך שש שנים, לפעמים היחס משתנה.
אני חושב שיש כאן בעיה באופן שבו אנחנו מפרשים מסלולי קריירה.
אין ספק שרצף של תפקידים קצרים יכול לעורר שאלות. מעסיקים רוצים להבין אם מועמד צפוי להישאר מספיק זמן כדי ללמוד את התפקיד, להשתלב ולהביא תוצאות. זו דאגה לגיטימית.
אבל בין לשאול שאלות לבין להסיק שמדובר במועמד לא יציב יש מרחק גדול.
עובד יכול לעזוב בגלל צמצומים, שינוי ארגוני, היעדר אפשרויות קידום, פער בין התפקיד שהובטח לו לבין מה שקיבל בפועל, או הזדמנות מקצועית משמעותית במקום אחר.
באותה מידה, עובד שנשאר שנים רבות באותה חברה לא בהכרח התפתח מקצועית או הפגין מחויבות גבוהה יותר.
לכן השאלה המעניינת בעיניי היא לא רק כמה זמן אדם נשאר בכל מקום, אלא מה הוא עשה שם ולמה בחר להמשיך הלאה.

מה המחקר אומר על ותק, מעברים ותחלופת עובדים?
מחקרים בתחום ההתנהגות הארגונית מצביעים על כך שעזיבת עובדים היא תופעה מורכבת שמושפעת ממגוון גורמים, בהם שביעות רצון, מחויבות ארגונית, הזדמנויות תעסוקה והקשר הארגוני.
במטא-אנליזה של Griffeth, Hom, and Gaertner (2000) נמצא כי עזיבה מרצון קשורה לשורה של משתנים ולא לגורם יחיד. מחקרם של Hom ועמיתיו (2017) מציג את התפתחות המחקר בתחום ומדגיש את הצורך להבין את התהליכים והנסיבות שמובילים לעזיבת עובדים.
גם מחקרם של Ng and Feldman (2010) מצא קשרים בין ותק ארגוני לבין היבטים שונים של ביצועי עבודה, אך קשרים סטטיסטיים כאלה אינם מאפשרים לקבוע שעובד מסוים יהיה מוצלח יותר רק משום שנשאר זמן רב יותר במקום עבודה.
חשוב לדייק: המחקרים האלה אינם מוכיחים שמעבר עבודה אחת לשנתיים הוא בהכרח חיובי, או שאין משמעות להיסטוריית התעסוקה. הם כן מחזקים את הצורך לבחון את התמונה הרחבה ולא להסתפק במספר השנים שמופיע בקורות החיים.
איך מציגים מעברים תכופים בקורות החיים?
אחת הטעויות שאני נתקל בהן היא הניסיון להסתיר את המעברים או לטשטש את התאריכים.
בעיניי, עדיף להתמודד עם הסיפור המקצועי בצורה ברורה, ולתת למי שקורא את קורות החיים סיבה להתעניין במה שעשיתם ולא רק במשך הזמן שבו הועסקתם.
1. תנו מקום להישגים ולא רק לאחריות התפקיד
נניח שמפתח תוכנה עבד שנה ושמונה חודשים בחברת מוצר, ולאחר מכן עבר לחברה אחרת.
במקום להסתפק בתיאור כמו:
"פיתוח מערכות Backend, עבודה עם צוותי פיתוח ותחזוקת שירותים."
אפשר לכתוב, אם זה אכן משקף את הניסיון:
"פיתוח שירותי Backend ב-Python, הובלת תהליך לשיפור זמני התגובה של המערכת והפחתת זמן העיבוד בכ-25%."
הדוגמה השנייה מספקת מידע על התרומה המקצועית, ולא רק על רשימת המשימות.
לא חייבים להציג הישגים מספריים בכל תפקיד. אפשר לתאר פרויקט משמעותי, אחריות חדשה, בעיה שנפתרה או תהליך שהשתפר.ֿ
2. הראו את ההיגיון מאחורי המעברים
אם המעברים משקפים התקדמות מקצועית, חשוב שהדבר יהיה ברור.
לדוגמה, מעבר מתפקיד Software Developer לתפקיד Senior Developer ובהמשך ל-Tech Lead מספר סיפור שונה לחלוטין משלושה תפקידים זהים ללא הסבר נוסף.
כדאי להבליט את השינויים בתחומי האחריות, בטכנולוגיות, בהיקף הפעילות או במורכבות הפרויקטים.
3. ציינו נסיבות רלוונטיות כשיש בכך צורך
אם תפקיד הסתיים בעקבות סגירת חברה או צמצומים רחבים, אפשר לציין זאת בקצרה, במיוחד כאשר מדובר בתקופת העסקה קצרה מאוד.
לדוגמה:
"סיום העסקה בעקבות סגירת פעילות החברה."
אין צורך להסביר בקורות החיים כל עזיבה, ובוודאי שלא לפרט חוויות שליליות ממקום העבודה. המטרה היא לספק הקשר כאשר הוא באמת יכול למנוע פרשנות שגויה.
4. אל תשנו תאריכים כדי ליצור רצף שנראה טוב יותר
אין צורך להסתיר מעברים, להאריך תקופות העסקה או להציג תפקידים נפרדים כאילו היו תפקיד אחד.
אם עבדתם בפרויקטים זמניים או בחוזים מוגדרים מראש, אפשר להציג אותם ככאלה. למשל, תחת ניסיון כעצמאים או כעובדי קבלן, בהתאם לאופן ההעסקה בפועל.
איך מסבירים מעברים תכופים בראיון עבודה?
כאן מגיע החלק שלפעמים מלחיץ מועמדים יותר מקורות החיים עצמם.
המראיינת שואלת למה החלפתם שלושה מקומות עבודה בחמש שנים, ואתם מרגישים שאתם צריכים להגן על כל החלטה מקצועית שקיבלתם.
אני מציע להסתכל על השאלה אחרת.
המטרה אינה לשכנע את המראיינת שכל מעבר היה מושלם. המטרה היא להסביר את ההחלטות שלכם בצורה עניינית, להראות מה למדתם מהן ולחבר את הדברים לתפקיד שאליו אתם מתראיינים עכשיו.
דוגמה ראשונה: מעבר בעקבות הזדמנות מקצועית
השאלה: "אני רואה שהחלפת כמה מקומות עבודה בפרק זמן יחסית קצר. למה?"
תשובה אפשרית:
"נכון, היו לי כמה מעברים בשנים האחרונות. בתפקיד הראשון צברתי ניסיון משמעותי בפיתוח Backend, ובהמשך קיבלתי הזדמנות לעבוד על מערכות מורכבות יותר ולהרחיב את האחריות שלי. המעבר האחרון אפשר לי להוביל פרויקטים מקצה לקצה. היום אני מחפש מקום שבו אוכל להשתמש בניסיון שצברתי, להעמיק מקצועית ולהמשיך להתפתח לאורך זמן."
זו תשובה שמסבירה את המסלול בלי להתנצל עליו ובלי להבטיח הבטחות שאי אפשר לקיים.
דוגמה שנייה: מעבר בגלל פער בין התפקיד שהובטח למציאות
תשובה אפשרית:
"כשהצטרפתי לחברה, התפקיד הוצג כתפקיד שכולל הובלת פרויקטים ועבודה על מערכות חדשות. בפועל, רוב העבודה הייתה תחזוקה שוטפת, עם מעט מאוד אפשרות לעסוק בתחומים שלשמם הגעתי. ניסיתי לבחון אפשרויות לשינוי בתוך החברה, וכשהבנתי שזה לא צפוי להשתנות החלטתי לחפש תפקיד שמתאים יותר לכיוון המקצועי שלי."
כמובן, זו תשובה שמתאימה רק אם זה באמת מה שקרה.
דוגמה שלישית: סיום העסקה בעקבות צמצומים
תשובה אפשרית:
"הצטרפתי לחברה מתוך כוונה להתפתח בה, אבל לאחר כשנה החברה ביצעה צמצומים משמעותיים והצוות שלי הושפע מהם. זו לא הייתה עזיבה שתכננתי, אבל בתקופה שהייתי שם הספקתי לעבוד על שני פרויקטים משמעותיים ולצבור ניסיון שאני מביא איתי לתפקיד הבא."
שימו לב שאין כאן צורך להתנצל על החלטה ארגונית שלא הייתה בשליטתכם.
ומה אם באמת היו כמה החלטות פחות מוצלחות?
גם זה קורה.
לא כל מעבר בקריירה נובע מקידום, צמצומים או הזדמנות יוצאת דופן. לפעמים בוחרים מקום עבודה שמתגלה כלא מתאים, ולפעמים מבינים בדיעבד שהיה נכון לבדוק דברים לעומק לפני שחותמים.
אפשר לומר:
"בדיעבד, אני חושב שבאחד המעברים לא בדקתי מספיק לעומק את אופי התפקיד ואת הציפיות ההדדיות. למדתי מזה, והיום אני מקפיד להבין טוב יותר את תחומי האחריות, סביבת העבודה ואפשרויות ההתפתחות לפני שאני מקבל החלטה."
תשובה כזאת יכולה להעיד על מודעות עצמית ועל למידה, כל עוד היא אמיתית ומגובה בהתנהלות שלכם.
מה כדאי למועמדים לשאול כדי לא למצוא את עצמם שוב באותו מצב?
מעבר עבודה הוא החלטה הדדית. בדיוק כפי שהמעסיק מנסה להבין אם אתם מתאימים לו, גם אתם צריכים להבין אם התפקיד מתאים לכם.
במהלך הראיון כדאי לברר מהן הציפיות מהתפקיד בחצי השנה הראשונה, מדוע המשרה התפנתה, איך מודדים הצלחה, אילו אפשרויות התפתחות קיימות ומהם האתגרים המרכזיים של הצוות.
אלה לא שאלות שנועדו רק להרשים את המראיין. התשובות יכולות לעזור לכם לזהות מראש פערים בין הציפיות לבין המציאות.
ומה לגבי אנשי גיוס ומנהלים מגייסים?
אני לא חושב שצריך להתעלם מהיסטוריית התעסוקה של מועמד. להפך, היא יכולה לספק מידע חשוב.
אבל כדאי לבדוק אותה בצורה עקבית ומבוססת יותר.
במקום להסתפק בשאלה "למה עזבת כל שנתיים?", אפשר לבקש מהמועמד לתאר את הסיבות למעברים, את התרומה שלו בכל תפקיד ואת הדברים שהוא מחפש במקום העבודה הבא.
חשוב גם לבחון אם מדובר בדפוס שחוזר על עצמו, או ברצף של נסיבות שונות שאין ביניהן קשר.
מחקרם של Levashina ועמיתיה (2014) בנושא ראיונות מובנים מצביע על היתרונות של תהליכי הערכה שבהם המועמדים נשאלים שאלות הקשורות לתפקיד ומוערכים לפי קריטריונים מוגדרים.
כלומר, במקום להחליט מראש שמעבר תכוף הוא בעיה, עדיף להבין האם יש בהתנהלות המקצועית של המועמד משהו שרלוונטי באמת ליכולת שלו להצליח בתפקיד.
לסיכום
אני לא חושב שכל מעבר עבודה הוא סימן להתפתחות, בדיוק כפי שאני לא חושב שכל מי שנשאר שנים באותו מקום הוא בהכרח עובד מחויב או מקצועי יותר.
יש מועמדים שעוברים מהר מדי בלי לחשוב מספיק על ההשלכות, ויש מועמדים שבנו קריירה מצוינת דווקא בזכות המעברים שלהם.
העניין הוא שאי אפשר לדעת את זה רק מהתאריכים בקורות החיים.
למחפשי עבודה הייתי מציע לא לנסות לייפות את המסלול, אלא ללמוד להסביר אותו בצורה טובה יותר. ולאנשי גיוס הייתי מציע לתת מקום לסיפור שמאחורי התאריכים, לפני שמחליטים מה הם אומרים על האדם.
צריכים עזרה בהצגת המסלול המקצועי שלכם?
במסגרת הליווי שאני מציע למחפשי עבודה, אני מסייע בהתאמת קורות חיים למשרות, בשיפור פרופיל הלינקדאין ובהכנה לראיונות עבודה, כולל התמודדות עם שאלות על מעברים תכופים, פערים תעסוקתיים והחלטות מקצועיות מורכבות.
המטרה היא לא להמציא סיפור שיישמע טוב יותר, אלא לזהות את הערך המקצועי שכבר קיים בניסיון שלכם ולדעת להציג אותו בצורה ברורה ומשכנעת.
אפשר לקרוא עוד על השירותים שלי באתר Everything HR.
מקורות
Griffeth, R. W., Hom, P. W., & Gaertner, S. (2000). A meta-analysis of antecedents and correlates of employee turnover: Update, moderator tests, and research implications for the next millennium. Journal of Management, 26(3), 463–488.
Hom, P. W., Lee, T. W., Shaw, J. D., & Hausknecht, J. P. (2017). One hundred years of employee turnover theory and research. Journal of Applied Psychology, 102(3), 530–545.
Levashina, J., Hartwell, C. J., Morgeson, F. P., & Campion, M. A. (2014). The structured employment interview: Narrative and quantitative review of the research literature. Personnel Psychology, 67(1), 241–293.
Ng, T. W. H., & Feldman, D. C. (2010). Organizational tenure and job performance. Journal of Management, 36(5), 1220–1250.



Comments