איך פונים לאנשים שלא מכירים בלי להרגיש שמבקשים טובה?
נטוורקינג, חבר מביא חבר ופניות מקצועיות לשכירים ולעצמאים
אחד הדברים שאני ממליץ עליהם לא מעט למחפשי עבודה הוא לפנות ישירות לאנשים בחברות שמעניינות אותם. גם לעצמאים אני ממליץ לא להסתפק בפרסום השירותים שלהם, אלא ליזום קשרים עם אנשים שעשויים להזדקק להם.
אבל לא כל פנייה מייצרת הזדמנות, ולפעמים הבעיה היא בכלל לא במי שפנינו אליו.

לפני ששולחים הודעה, כדאי להבין למי פונים
יש הבדל בין לפנות למגייסת, לעובד בצוות שאליו רוצים להתקבל, למנהל מקצועי או ללקוח פוטנציאלי.
מגייסת יכולה לעזור להבין את תהליך הגיוס. עובד בצוות עשוי לספר על העבודה עצמה, ומנהל מקצועי יכול להתעניין בניסיון רלוונטי. אצל עצמאים, לקוח פוטנציאלי ירצה בדרך כלל להבין מה השירות יכול לתרום לו.
מחקרם של Collins ו-Stevens משנת 2002 מצא שפעילויות גיוס מוקדמות, ובהן תקשורת עם מועמדים ומידע על הארגון, קשורות לאופן שבו מועמדים תופסים מעסיקים ולהחלטותיהם להגיש מועמדות. המחקר עסק בגיוס עובדים ולא בפניות יזומות, אך הוא מדגיש את החשיבות של מידע ותקשורת בתהליך.
לכן, לפני הפנייה כדאי לבדוק את הפרופיל של האדם, להבין במה הוא עוסק ולחשוב מה בדיוק רוצים לבקש ממנו.
חבר מביא חבר: לא כל הפניה היא המלצה
בחברות רבות קיימות תוכניות הפניית עובדים, ולעיתים העובדים מקבלים תגמול אם מועמד שהפנו מתקבל לעבודה.
אבל חשוב להבחין בין העברת קורות חיים לבין המלצה אישית.
עובד יכול להסכים להעביר מועמד גם בלי להכיר אותו, אבל לא בהכרח ירגיש בנוח להעיד על היכולות שלו.
למשל Burks ועמיתיו (2015), במחקר שפורסם ב-The Quarterly Journal of Economics, בחנו את הערך של גיוס באמצעות הפניות עובדים ומצאו יתרונות ארגוניים הקשורים בין היתר לשימור עובדים. המחקר מדגים מדוע הפניות עשויות להיות משמעותיות עבור מעסיקים, אך לא כל הפניה מבוססת על היכרות אישית או מבטיחה יתרון למועמד.
אז איך כדאי לפנות?
במקום לשלוח הודעה כללית לעשרה עובדים ולבקש שיעבירו קורות חיים, אפשר לבחור אנשים בתפקידים רלוונטיים, להסביר בקצרה את ההתאמה למשרה ולשאול אם יהיו מוכנים להעביר את המועמדות.
לדוגמה:
"היי דנה, ראיתי שאתם מגייסים לתפקיד Customer Success. עבדתי בשנים האחרונות עם לקוחות B2B והובלתי תהליכי הטמעה ושימור. רציתי לשאול אם תוכלי להפנות אותי לתהליך הגיוס. כמובן שאבין אם זה פחות מתאים."
לא צריך להמציא קשר אישי. צריך לתת לאדם מספיק מידע כדי שיוכל להחליט אם הוא רוצה לעזור.
לעצמאים: לא כל פנייה צריכה להיות הצעת מכירה
כשעצמאי פונה ללקוח פוטנציאלי, קל מאוד ליפול להודעה שמתחילה בהצגת השירות ומסתיימת בבקשה לקבוע שיחה.
אבל לפני שמציעים פתרון, כדאי להבין אם בכלל קיימת בעיה רלוונטית.
לדוגמה, יועצת משאבי אנוש שרוצה לפנות למנכ"ל של חברה בצמיחה יכולה להתייחס לאתגר ארגוני שעשוי להיות רלוונטי, בלי להניח שהיא יודעת מה קורה בתוך החברה.
"היי יואב, ראיתי שהחברה מתרחבת ומגייסת לכמה תפקידים. אני מלווה חברות בתהליכי צמיחה ובניית תשתיות HR. מסקרן אותי אם אתם מנהלים את התהליכים האלה בתוך החברה או נעזרים בליווי חיצוני."
כמובן, גם הודעה כזאת לא מבטיחה תגובה. המטרה היא לפתוח שיחה רלוונטית, לא לדחוף שירות בכל מחיר.
למה דווקא קשרים עם אנשים שאנחנו לא מכירים?
כבר בשנת 1973 פרסם הסוציולוג Mark Granovetter את המאמר המוכר The Strength of Weak Ties, שבו הסביר את חשיבותם של קשרים חלשים, כלומר קשרים עם אנשים שאינם חלק מהמעגל הקרוב שלנו.
קשרים כאלה עשויים לחשוף אותנו למידע ולהזדמנויות שלא היינו מגיעים אליהם דרך החברים הקרובים.
כמעט חמישים שנה מאוחר יותר, Rajkumar ועמיתיו (2022) בחנו את הנושא באמצעות ניסויים רחבי היקף ברשת LinkedIn. המחקר, שפורסם ב-Science, מצא שקשרים חלשים יחסית יכולים לתרום למעברים בין עבודות, אם כי הקשר בין עוצמת הקשר להזדמנויות אינו פשוט או אחיד.
מבחינתי, זו סיבה טובה להרחיב את מעגל הקשרים ולא לפנות רק לאנשים שכבר מכירים אותנו.
אבל יש הבדל בין הרחבת קשרים לבין שליחת בקשות אוטומטיות לכל מי שעובד בחברה מסוימת.
ארבעה דברים שכדאי לבדוק לפני ששולחים
למי אני פונה? האם האדם באמת רלוונטי לבקשה שלי?
למה דווקא אליו? האם יש סיבה עניינית לפנייה מעבר לכך שהוא עובד בחברה?
מה אני מבקש? מידע, הפניה, היכרות או שיחה? עדיף לבחור בקשה אחת ברורה.
האם נתתי מספיק הקשר? האדם לא אמור לנחש מי אני ומה הניסיון שלי.
ומה לגבי פולואפ? אם לא קיבלתם תשובה, אפשר לשלוח תזכורת קצרה אחרי כמה ימים. אם גם אז אין מענה, עדיף להמשיך הלאה.
ומה אם קשה לכם להסביר מה אתם מביאים?
אחת הבעיות שאני פוגש בליווי מחפשי עבודה ועצמאים היא שלא תמיד קל להם לתרגם את הניסיון שלהם לערך ברור עבור האדם שאליו הם פונים.
מחפש עבודה יכול להיות בעל ניסיון עשיר, אבל לא לדעת אילו הישגים להדגיש מול מנהל מגייס. עצמאי יכול להציע שירות מצוין, אבל להתקשות להסביר למה הוא רלוונטי דווקא ללקוח מסוים.
כדאי להתחיל מדוגמאות אמיתיות מהניסיון: בעיה שהתמודדתם איתה, פעולה שהובלתם, תוצאה שהשגתם או יכולת שבאה לידי ביטוי בעבודה.
מתוך הדוגמאות האלה אפשר לבחור מה רלוונטי לאדם שאליו פונים, במקום לשלוח לכולם את אותו הנוסח.
איך אני עובד על זה בליווי וב-SignalU?
בליווי האישי שלי אנחנו עובדים על זיהוי חוזקות מתוך ניסיון מקצועי, מיקוד הכיוון התעסוקתי או העסקי ובניית אסטרטגיית פנייה לאנשים רלוונטיים. המטרה היא לא רק לנסח הודעה טובה, אלא להבין למי כדאי לפנות ומה נכון להציג.
את אותו עיקרון שילבתי גם ב-SignalU, האפליקציה שאני מפתח לשכירים ולעצמאים. אחרי מיפוי חוזקות המבוסס על דוגמאות מהניסיון, אפשר להיעזר בה ליצירת הודעות נטוורקינג ופנייה ללקוחות, בהתאם להקשר ולמטרה.
היא לא מחליפה היכרות אנושית, אבל יכולה לעזור להגיע לשיחה עם מסר ברור יותר.
לסיום
לא חייבים להכיר מישהו מראש כדי לפנות אליו, ולא צריך לבנות איתו חברות לפני שמבקשים עזרה.
אפשר להיות ישירים, ענייניים ומנומסים. כדאי רק לזכור שהאדם שמקבל את ההודעה לא יודע עליכם את כל מה שאתם יודעים על עצמכם.
לפעמים עוד שתי שורות של הקשר עושות הבדל גדול יותר מעוד עשרים הודעות שנשלחו בלי מחשבה.
מקורות ומחקרים להרחבה
Granovetter, M. S. (1973). The Strength of Weak Ties. American Journal of Sociology, 78(6), 1360–1380.
Burks, S. V., Cowgill, B., Hoffman, M., & Housman, M. (2015). The Value of Hiring through Employee Referrals. The Quarterly Journal of Economics, 130(2), 805–839.
Rajkumar, K., et al. (2022). A causal test of the strength of weak ties. Science, 377(6612), 1304–1310.
Collins, C. J., & Stevens, C. K. (2002). The Relationship Between Early Recruitment-Related Activities and the Application Decisions of New Labor-Market Entrants. Journal of Applied Psychology, 87(6), 1121–1133.



Comments