6 טעויות תקשורתיות שמונעות ממך לעבור ראיון (ומה לעשות אחרת)

בראיון עבודה, בין אם טלפוני או פרונטלי, אתה לא רק נשאל, אתה נבחן.

הבחינה האמיתית לא מתבצעת רק על פי הידע או הניסיון שלך, אלא על פי האופן שבו אתה מדבר על עצמך: איך אתה בונה אמון, איך אתה מגיב ללחץ, איך אתה בוחר להציג את החוזקות שלך מבלי ליפול להתנשאות או חוסר ביטחון.

השפה שאנחנו משתמשים בה בראיון חושפת הרבה יותר ממה שנדמה לנו. היא משקפת את הדרך שבה אנחנו חושבים על עצמנו, תופסים סמכות, מתמודדים עם חוסר ודאות – ובעיקר: היא מייצרת רושם ראשוני שיכול להיות בלתי הפיך.

הנה שש טעויות ששמעתי שוב ושוב ומה עדיף לומר במקומן כדי לשדר מקצועיות, בגרות והתאמה:

1. פותחים בהתנצלות – ומשדרים חוסר ביטחון עוד לפני שהתחלתם

"אין לי הרבה ניסיון בתחום הזה…" (למשל בטכנולוגיה מסוימת)

זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב מועמדים בתחילת דרכם, אך לא רק. גם מועמדים מנוסים שמבקשים לעבור לתחום חדש נופלים לא פעם בפח הזה. ההנחה היא שאם נוריד ציפיות – נרכך את השיפוט של המראיין. בפועל, זה רק פוגע באמינות שלנו.

משפט כזה מאותת על היעדר ביטחון עצמי. הוא יוצר תחושת פער בין הדרישות של התפקיד לבין מה שאתה מסוגל להציע – עוד לפני שהספקת להציג את היכולות שלך בפועל.

מה עדיף לומר:

"אני בתחילת הדרך, אבל אני לומד מהר. בעבודה האחרונה לקחתי על עצמי אחריות על תחום שמעולם לא עסקתי בו ובתוך חודשיים כבר יזמתי שינוי שהביא לתוצאה מדידה."

אמירה כזו מחזירה את השליטה לידיים שלך. היא מציגה גישה של תודעת צמיחה (growth mindset) – מונח שטבעה קרול דואק (Dweck, 2006), שמראה שמעסיקים מעדיפים אנשים שמפגינים יכולת למידה, סקרנות והתפתחות מתמדת – לא רק ניסיון קודם.

2. מתלוננים על העבר – ושורפים גשרים בלי לשים לב

"המנהל הקודם שלי לא ידע לנהל אנשים…"

לא משנה כמה הרגשת שהבוס הקודם שלך פגע בעבודה שלך, ברגע שאתה מדבר נגדו בראיון, אתה משדר משהו עמוק הרבה יותר: שאתה נוטה להשליך אחריות, להתמקד בשלילי, וייתכן מאוד שתתנהג כך גם מול מנהלים עתידיים.

מעבר לאנטי שמיד נוצר אצל המראיין, מדובר באיתות לאי-יציבות תעסוקתית או בקושי בעבודת צוות – מה שמהווה "דגל אדום" בתהליכי סינון (Levashina et al., 2014).

מה עדיף לומר:

"עבדתי עם סגנונות ניהול מגוונים. זה לא תמיד היה פשוט, אבל עם הזמן למדתי איך להסתגל ולמצוא את הדרך שלי לתפקד בצורה מיטבית גם במצבים של חוסר בהירות."

המשפט הזה לא רק חף מהכפשה – הוא מציג אותך כעובד בוגר, אמפתי ואסטרטגי. מישהו שיודע לתפקד גם תחת לחץ, לא להיגרר לרכילות – ולהתמקד בפתרונות.

3. מציגים עצמך כ"זמין לכל דבר" ומאבדים אמינות

"אני מוכן לכל תפקיד שיתאים לכם…"

במקום לשדר פתיחות וגמישות – אתה נשמע חסר כיוון. אמירות כאלה משדרות נואשות, חוסר בידול, ובעיקר – העדר מיקוד.מה שמעסיקים מחפשים זו לא זמינות, אלא התאמה. מישהו שיודע למה הוא כאן, למה הוא רוצה את התפקיד – ואיך הוא הולך להוסיף ערך מיידי.

כשאתה אומר שאתה "מוכן לכל דבר", המראיין שומע: "אין לי מושג מה אני מחפש, אז אולי תחליטו אתם עליי".

מה עדיף לומר:

"מה שמושך אותי לתפקיד הזה הוא החיבור בין היכולות האנליטיות שלי לבין ההזדמנות לעבוד בצוות שמשפיע ישירות על קבלת ההחלטות. אני מחפש תפקיד שמאפשר לי למנף את זה לטובת הארגון."

כך אתה מציג מוטיבציה פנימית, הבנה של התפקיד, וזיקה אמיתית למה שהארגון מחפש. זהו תמהיל מנצח.

4. מתייחסים לקורות החיים כתחליף לשיחה ומפספסים הזדמנות להבליט ערך

"זה כבר כתוב בקורות החיים שלי…"

נכון, כל מראיין אמור לקרוא את קורות החיים שלך. אבל תפקידך בראיון הוא לא לחזור עליהם – אלא להחיות אותם. להפוך את התפקידים היבשים לסיפורים חיים, שממחישים מי אתה כאדם, כמקצוען, כשותף לעשייה.

תגובה כזו נתפסת לעיתים כעצלנות, זלזול או חוסר יכולת לבנות נרטיב אישי.

מה עדיף לומר:

"בהחלט – אני רואה שזה מסקרן אותך, אז אשמח להרחיב: באותו פרויקט הייתי אחראי על… והצלחתי להביא לשינוי משמעותי בתוצאה תוך שלושה חודשים."

זו דוגמה להמחשה של עשייה. כשאתה מספר סיפור טוב עם הקשר, אתגר, פתרון ותוצאה – אתה הופך להיות זכיר הרבה יותר (McAdams, 1993).

5. עוצרים ב"אין לי תשובה" ומפסיקים את הדיאלוג

"אני לא יודע..."

אין בעיה עם זה שאתה לא יודע הכל – אבל חשוב איך אתה בוחר להגיב כשהדבר הזה קורה. כי מראיין לא בודק רק ידע, אלא גם גישה.

תשובה שנעצרת כאן נתפסת לעיתים כחסרת אחריות או חוסר יוזמה – בעיקר כשמדובר בשאלה טכנית או עסקית.

מה עדיף לומר:

"שאלה מעולה. אני לא בטוח לגבי זה כרגע, אבל אני מתחייב לבדוק ולשלוח תשובה מדויקת עוד היום."

זו תשובה שמהפכת את הסיטואציה: במקום להישמע חסר ביטחון, אתה נשמע אחראי, מקצועי, יוזם – ומותיר רושם של המשכיות גם מעבר לראיון.

6. משתמשים בקלישאות – ושוכחים לבדל את עצמך

"אני אדם של אנשים, לומד מהר ועובד טוב בצוות…"

שמעתי את זה מאות פעמים. גם אתה בטח.אז איך יבדלו אותך ממועמדים אחרים אם אתה נשמע כמו כולם?

כשאתה מדקלם סיסמאות גנריות, אתה מפספס את ההזדמנות לספר את הסיפור האישי שלך – את הדבר שרק אתה יכול לומר.

מה עדיף לומר:

"בכל צוות שהצטרפתי אליו, הפכתי די מהר לאדם שכולם מתייעצים איתו. אני חושב שזה נובע מהשילוב בין הקשבה אמיתית ליכולת לזהות חיבורים בין מידע שאחרים פספסו."

כאן אתה מדגים ערך ייחודי, מספר על עצמך בלי להשתמש במילים שכבר שחוקות – ובונה נרטיב שמזמין שיחה.

לסיכום: המילים שלך הן המטבע שלך בראיון

ראיון עבודה הוא רגע קריטי שבו צריך לדבר נכון. לא כי אתה חייב להיות מושלם – אלא כי אתה נדרש להראות שיש לך מודעות, מיקוד, ויכולת לתקשר את הערך שלך בצורה שמכבדת אותך ואת המראיין.

אל תזלזל בכוחן של מילים. לפעמים – משפט אחד, שנאמר בטון לא נכון או בעיתוי לא מדויק, עלול לחבל בסיכויים שלך.אבל אותו משפט, מנוסח אחרת, יכול להיות בדיוק מה שיזניק אותך קדימה.

** בקרוב יעלה מדריך מקיף לחנות הדיגיטלית עם בנק השאלות שלי שאספתי לאורך השנים (כזה שמגייסים ומגייסות לא ירצו שתדעו) כולל הסבר מה רצוי לענות - יש למה לצפות

***רוצים /ות לדעת איך לאתר משרות לפני כולם, בצורה חכמה? בדקו את המדריך לחיפוש משרות חבויות עכשיו במחיר מוזל ומונגש לחצו כאן

מקורות

• Dweck, C. S. (2006). Mindset: The New Psychology of Success. Random House.

• Levashina, J., Hartwell, C. J., Morgeson, F. P., & Campion, M. A. (2014). The structured employment interview: Narrative and quantitative review of the research literature. Personnel Psychology, 67(1), 241–293.

• McAdams, D. P. (1993). The Stories We Live By: Personal Myths and the Making of the Self. Guilford Press.